איך נולד האתר?

שלום לך,

אני שמחה שקפצת לביקור באתר החדש שלי, ורציתי לספר לך איך הוא בעצם נולד.

קוראים לי שירה אזולאי, אני לא דיאטנית או תזונאית או לייתר דיוק, עדיין לא.. (נכון להיום, לומדת במגמת "יועצת לאורח חיים בריא")

מה אני כן? אמא, שאוהבת מאוד את המטבח ועבודות המטבח, לערבב, לתבל ולטעום. ללוש, לרדד ולקרוץ. והכי אני אוהבת, את הריח… אם רק היה אפשר הייתי עוברת לעבוד במטבח במשרה מלאה (למעט שטיפת הכלים, כן?).

בעבר אהבתי יותר מכל, להתעסק עם עוגות ועוגיות, שוקולדים, ומתוקים מכל הסוגים. כשהדגש הוא על שילוב שוקולד, ובכמויות, בכל מתכון אפשרי. וכמובן, ליהנות מהם לצד ספר וספל קפה חם.

עם הזמן והמסע האישי שעשיתי (שתיכף נגיע אליו…) נחשפתי לחומרי גלם וטעמים חדשים, וגילתי שגם הבישולים הפכו למשהו מסקרן ומרתק.

צלחת
דלעת

אל הטרנד האופנתי של התזונה הבריאה, שככל שעובר הזמן הוא ברוך ה' מגיע למודעות של יותר ויותר אנשים – נסחפתי גם אני בהתלהבות רבה.

זה התחיל משיתופים של בנות משפחה על שינויים שהן עושות בתזונה ועל התהליך שהן עוברות תוך כדי, ואני מהר מאוד השתכנעתי, הוצאתי מרשימת הקניות שלי כמה מוצרים בעייתיים במיוחד, החלפתי קמחים רגילים לקמחים מלאים, והפחתתי כמעט לגמרי מתוקים!!

אך אל הרגשת הסיפוק מהשינוי שעשיתי ואל ההרגשה הפיזית שהשתפרה, הצטרפה הרגשה נוספת, קצת פחות חביבה, הרגשה של ויתור והחמצה.

נכון, המטרה חשובה, ובשביל מטרות חשובות אנשים מוכנים לוותר גם פה ושם על כמה מההרגלים שלהם בדרך, אבל כשמדובר על דרך ארוכה, על רצון להפוך אותה לדרך חיים, אותה הרגשה עלולה להיות מייאשת ומחלישה.

מה שקורה כמעט לכולן במצב כזה, וכך בעצם קרה גם אצלי, אחרי שהתחלתי כמה וכמה פעמים לעבור לתזונה הבריאה, הרגשת הוויתור הקשתה עלי להתמיד וגרמה לי לאחר זמן להזניח את ההרגלים הטובים שרכשתי.

 

יש לציין שבפעם האחרונה הייתי עקשנית ועקבית יותר, הרצון שלי להתמיד בדיאטה היה חזק והתפריט הלך והצטמצם בהתאם.

מרק 2

את אולי שואלת, ומה קרה אז?

יצא לי לשוחח עם משהי מבינה בתחום, שבדיוק חזרה מסדנה של מבינים גדולים עוד יותר, ונתנה לי הרצאה ארוכה שהותירה אותי ממש מתוסכלת.

על הפרדת מזון שמעתן? זאת היתה הכותרת פחות או יותר, וההרגשה שנותרתי איתה הייתה, אני מוותרת על – כל כך – הרבה – דברים – שאהבתי, מתאמצת, להכין ארוחות כפולות (כי המשפחה עדיין לא בעניין), והכל לחינם?!  כך או כך צורת האכילה שלי מוגדרת כלא בריאה?!

 

כאן הגיע המשבר הגדול. חזרתי לתפריטי עוגות ושוקולדים מתוך תסכול ואכזבה..

אבל.. דווקא אז הגיע המפנה הגדול והטוב.

המבט לאחור, ההבנה לתהליך הנדנדה שעברתי והגורמים לו, גרם לי להגיע לשתי מסקנות חשובות – שהן כרגע המוטו שלי.

מסקנה ראשונה

כדי שתהליך יהפוך לקבע ודרך חיים, הוא חייב להיות ידידותי ונעים, הרי אי אפשר להישאר עם תחושת החמצה יום יומית.

התגייסתי לחפש מתכונים טובים, מזינים, טעימים ואפילו מפנקים. הופתעתי לגלות שגם לשוקולד האהוב עלי כל כך, יש יתרונות בריאותיים, ויש דרך נכונה להכין ולצרוך אותו ואליו מצטרפים עוד הרבה מתוקים מאוזנים וטעימים.

עם הזמן התחלתי להמציא ולהבריא מתכונים מעצמי, וההתרגשות מכל הצלחה כזאת הייתה ממלאת אותי בכל פעם מחדש בתחושת גילוי וסיפוק מדהים.

מסקנה שניה

קיימות שיטות שונות ושלבים רבים להגעה לתזונה נכונה ובריאה, אי אפשר ואפילו אסור, לנסות לכבוש את כל הדרך בהחלטה של רגע אחד, זה חייב לבוא כתהליך, בהדרגה, מתוך הבנה של הדברים, ממש צעד צעד, כדי שיהפכו לאורחי קבע.

להדרגת התהליך יש חשיבות נוספת ביחס למשפחה שלנו, הרי חשוב לנו שהיא לא תרגיש מאוימת מהשינוי ותצטרף אלינו, ולכן ככל שניישם את התהליך בהדרגה, כך בעז"ה נראה גם את המשפחה הסובבת אותנו לאט לאט מצטרפת אלינו.

הרגע המרגש מבחינתי הוא, 

כשמגיעים להבנה שתזונה בריאה אינה שוללת הנאה, בדיוק ההפך, זאת הנאה אחרת, איכותית יותר, מספקת יותר ולטווח ארוך יותר. 

כאשר לתחושת הנקיות של הגוף, מצטרפת הרגשה אנרגטית, קלילה וזורמת, והביצועים של התפקידים הרבים שלך רק משתפרים.

הזמן עשה את שלו וב"ה רק לטובה, השינוי בתפיסה הביא לשינוי בהרגשה שלי, נשים נוספות סביבי הושפעו מהשיתוף בתהליך שעברתי, עד שיום אחד החלטתי לקרוא בקול גדול לכל מי שרק רוצה להקשיב, ששינוי בתזונה יכול להיות מרתק, להפתיע בהרבה טעמים וצבעים. להיות טעים מסקרן ומשמח!!

ומעל הכל, למרות ששינוי בתזונה נתפס כשינוי בתחום גשמי, ההשפעה שלו היא הרבה מעבר להשפעה פיזית. הרגשת הבחירה והשליטה, ניצחון הרצון האמיתי על הדחפים החולפים מביא להעצמה אישית מתוך אמון בכוחות המיוחדים לך.

מזמינה אותך לצאת איתי לדרך

מחכה לך מסע מרתק ומעצים!!

איתך על השביל –

שירה

איך נולד האתר?

צלחת

שלום לך,

אני שמחה שקפצת לביקור באתר החדש שלי, ורציתי לספר לך איך הוא בעצם נולד.

קוראים לי שירה אזולאי, אני לא דיאטנית או תזונאית (ליתר דיוק, עדיין לא..).

מה אני כן? אמא, שאוהבת מאוד את המטבח ועבודות המטבח, לערבב, לתבל ולטעום. ללוש, לרדד ולקרוץ. והכי אני אוהבת, את הריח… אם רק היה אפשר הייתי עוברת לעבוד במטבח במשרה מלאה (למעט שטיפת הכלים, כן?).

בעבר אהבתי יותר מכל, להתעסק עם עוגות ועוגיות, שוקולדים, ומתוקים מכל הסוגים. כשהדגש הוא על שילוב שוקולד, ובכמויות, בכל מתכון אפשרי. וכמובן, ליהנות מהם לצד ספר וספל קפה חם.

עם הזמן והמסע האישי שעשיתי (שתיכף נגיע אליו…) נחשפתי לחומרי גלם וטעמים חדשים, וגילתי שגם הבישולים הפכו למשהו מסקרן ומרתק.

מרק 2

אל הטרנד האופנתי של התזונה הבריאה, שככל שעובר הזמן הוא ברוך ה' מגיע למודעות של יותר ויותר אנשים – נסחפתי גם אני בהתלהבות רבה.

זה התחיל משיתופים של בנות משפחה על שינויים שהן עושות בתזונה ועל התהליך שהן עוברות תוך כדי, ואני מהר מאוד השתכנעתי, הוצאתי מרשימת הקניות שלי כמה מוצרים בעייתיים במיוחד, החלפתי קמחים רגילים לקמחים מלאים, והפחתתי כמעט לגמרי מתוקים!!

אך אל הרגשת הסיפוק מהשינוי שעשיתי ואל ההרגשה הפיזית שהשתפרה, הצטרפה הרגשה נוספת, קצת פחות חביבה, הרגשה של ויתור והחמצה.

דלעת

נכון, המטרה חשובה, ובשביל מטרות חשובות אנשים מוכנים לוותר גם פה ושם על כמה מההרגלים שלהם בדרך, אבל כשמדובר על דרך ארוכה, על רצון להפוך אותה לדרך חיים, אותה הרגשה עלולה להיות מייאשת ומחלישה.

מה שקורה כמעט לכולן במצב כזה, וכך בעצם קרה גם אצלי, אחרי שהתחלתי כמה וכמה פעמים לעבור לתזונה הבריאה, הרגשת הוויתור הקשתה עלי להתמיד וגרמה לי לאחר זמן להזניח את ההרגלים הטובים שרכשתי.

 

יש לציין שבפעם האחרונה הייתי עקשנית ועקבית יותר, הרצון שלי להתמיד בדיאטה היה חזק והתפריט הלך והצטמצם בהתאם.

את אולי שואלת, ומה קרה אז?

יצא לי לשוחח עם משהי מבינה בתחום, שבדיוק חזרה מסדנה של מבינים גדולים עוד יותר, ונתנה לי הרצאה ארוכה שהותירה אותי ממש מתוסכלת.

על הפרדת מזון שמעתן? זאת היתה הכותרת פחות או יותר, וההרגשה שנותרתי איתה הייתה, אני מוותרת על – כל כך – הרבה – דברים – שאהבתי, מתאמצת, להכין ארוחות כפולות (כי המשפחה עדיין לא בעניין), והכל לחינם?!  כך או כך צורת האכילה שלי מוגדרת כלא בריאה?!

 

כאן הגיע המשבר הגדול. חזרתי לתפריטי עוגות ושוקולדים מתוך תסכול ואכזבה..

אבל.. דווקא אז הגיע המפנה הגדול והטוב.

המבט לאחור, ההבנה לתהליך הנדנדה שעברתי והגורמים לו, גרם לי להגיע לשתי מסקנות חשובות – שהן כרגע המוטו שלי.

מסקנה ראשונה

כדי שתהליך יהפוך לקבע ודרך חיים, הוא חייב להיות ידידותי ונעים, הרי אי אפשר להישאר עם תחושת החמצה יום יומית.

התגייסתי לחפש מתכונים טובים, מזינים, טעימים ואפילו מפנקים. הופתעתי לגלות שגם לשוקולד האהוב עלי כל כך, יש יתרונות בריאותיים, ויש דרך נכונה להכין ולצרוך אותו ואליו מצטרפים עוד הרבה מתוקים מאוזנים וטעימים.

עם הזמן התחלתי להמציא ולהבריא מתכונים מעצמי, וההתרגשות מכל הצלחה כזאת הייתה ממלאת אותי בכל פעם מחדש בתחושת גילוי וסיפוק מדהים.

מסקנה שניה

קיימות שיטות שונות ושלבים רבים להגעה לתזונה נכונה ובריאה, אי אפשר ואפילו אסור, לנסות לכבוש את כל הדרך בהחלטה של רגע אחד, זה חייב לבוא כתהליך, בהדרגה, מתוך הבנה של הדברים, ממש צעד צעד, כדי שיהפכו לאורחי קבע.

להדרגת התהליך יש חשיבות נוספת ביחס למשפחה שלנו, הרי חשוב לנו שהיא לא תרגיש מאוימת מהשינוי ותצטרף אלינו, ולכן ככל שניישם את התהליך בהדרגה, כך בעז"ה נראה גם את המשפחה הסובבת אותנו לאט לאט מצטרפת אלינו.

הרגע המרגש מבחינתי הוא, 

כשמגיעים להבנה שתזונה בריאה אינה שוללת הנאה, בדיוק ההפך, זאת הנאה אחרת, איכותית יותר, מספקת יותר ולטווח ארוך יותר. 

כאשר לתחושת הנקיות של הגוף, מצטרפת הרגשה אנרגטית, קלילה וזורמת, והביצועים של התפקידים הרבים שלך רק משתפרים.

הזמן עשה את שלו וב"ה רק לטובה, השינוי בתפיסה הביא לשינוי בהרגשה שלי, נשים נוספות סביבי הושפעו מהשיתוף בתהליך שעברתי, עד שיום אחד החלטתי לקרוא בקול גדול לכל מי שרק רוצה להקשיב, ששינוי בתזונה יכול להיות מרתק, להפתיע בהרבה טעמים וצבעים. להיות טעים מסקרן ומשמח!!

ומעל הכל, למרות ששינוי בתזונה נתפס כשינוי בתחום גשמי, ההשפעה שלו היא הרבה מעבר להשפעה פיזית. הרגשת הבחירה והשליטה, ניצחון הרצון האמיתי על הדחפים החולפים מביא להעצמה אישית מתוך אמון בכוחות המיוחדים לך.

מזמינה אותך לצאת איתי לדרך

מחכה לך מסע מרתק ומעצים!!

איתך על השביל –

שירה

נגישות